פעילות

פעילות יחידות האיתור והחילוץ הישראליות

 

11 יחידות חילוץ פועלות בישראל מצפון ועד דרום, מאומנות ופועלות בהתנדבות, לאיתור, חילוץ והגשת טיפול רפואי ולפינוי מטיילים, אזרחים, תיירים וחיילים שאיבדו דרכם בתנאי שטח קשים, נקלעו לסכנות או נפגעו באסון / פגעי טבע ועוד.

יחידות החילוץ מבצעות בממוצע בין 80 ל-100 אירועי חילוץ בשנה (כל יחידה). האירועים היותר מוכרים שהתפרסמו ובהם לקחו חלק יחידות החילוץ כוללים את אסון נחל צופית (2018), השריפה בכרמל (2010), אסון אוטובוס התיירים סמוך לאילת (2008) והאסון בכינרת בחול המועד פסח האחרון.

יחידות החילוץ. צילום: דוברות החילוץ הארצי

לקראת הקיץ נותנים במטה חלצ הצצה אל עולמם, איך זה עובד ומנדבים כמה פרטים על האנשים שמוכנים ברגע אחד לעזוב הכל, את המשפחה, את החברים, את העבודה או את המיטה החמה ולסייע לזר שלא פגשו מעולם, ללא כל תמורה.

11 יחידות החילוץ שפועלות כיום בארץ הן מבואות חרמון, עמק יזרעאל, גליל-כרמל, שומרון ובקעת הירדן, עציון יהודה, מגילות ים המלח, עין גדי, ערד, הר הנגב ואילת איילות. בנוסף פועלות 2 יחידות נוספות של צוללנים- צוללים צפון וצוללים דרום.

כל יחידות החילוץ מבוססות על מתנדבים בלבד שפועלים על בסיס רכבם הפרטי וכן רכב יחידה המוקצה על ידי המשטרה. כל יחידה מתחלקת לתחומי התמחות (צוותים) אבל פועלת כגוף אחד וישנם מחלצים שמתמחים במס' תחומים.

 

צוות איתור

מתמחה בניתוח האירוע, תחקור ותשאול סביבת הנעדר (בני משפחה, חברים, משתתפים בטיול וכד'). אלה עוברים קורס בן 3 שבועות במסגרת יחידת אית"ן של צהל ותכנים נוספים המועברים על ידי משטרת ישראל.

 

יחידות החילוץ. צילום: דוברות החילוץ הארצי

יחידות החילוץ. צילום: דוברות החילוץ הארצי

 

–

צוות רפואה

 

צוות שמורכב מחובשים (מינימום), פרמדיקים ואף רופאים. אלה משתלמים ומתמקצעים בעיקר בפגיעות מתחום הטיולים כגון התייבשויות, מכות חום וקור, פגיעות אורטוסטטיות (פציעה שנובעת מטיפוס או גלישת מצוקים) שברים וכדומה. הם מוכשרים במסגרת מד"א ולרוב מגיעים כשהם כבר מוסמכים בתחומם. לרוב יפוזרו בצוותים השונים ויתמקצעו בתחום נוסף.

 

צוות מים

 

חברי הצוות מתמחים בחילוץ ממים זורמים. לרוב מתאמנים בנהר הירדן. הדגש הוא על חציית מכשולי מים ועבודה עם סירות ייעודיות. הפ עוברים קורס בן 5 ימים בחברה פרטית המתמחה בנושא ובנוסף מספר אימונים תקופתיים בשנה על מנת לשמור על כשירות.

 

יחידות החילוץ. צילום: דוברות החילוץ הארצי

יחידות החילוץ. צילום: דוברות החילוץ הארצי

 

–

צוות טג"ח (טיפוס גלישה וחילוץ)

 

צוות ה"עלית" של יחידות החילוץ. מתמחה בחילוץ ממקומות קשים ולא נגישים, מעבר מכשולי גובה ועוד. חברי הצוות עוברים קורס בסיסי בן 3 שבועות במדור טג"ח של צה"ל, ואחר כך 3 אימונים של 3 ימים בכל שנה ואימון של יום בחודש כל חודש לשמירה על כשירות והתעדכנות ביכולות חדשות.

 

באופן כללי, לכל מתנדב יש תיק אישי, קסדה ופנס ראש, וביגוד בסיסי-חולצות קצרות וארוכות חמות/מנדפות ומעיל פליז/סופט-של. בנוסף לכל מתנדב יש תיק התערבות על בסיס השתייכות צוותית,  למתנדבי רפואה יש תיקים לפי התמחות (תיק חובש, תיק רופא וכדומה), למתנדבי הטג"ח יש תיק עם ציוד גלישה ועוד.

 

הציוד היחידתי יכלול רכב יחידה- ניידת משטרה כחולה מסומנת בדרך טנדר 4*4 עם ארגז סגור מזווד, עגלת טג"ח (חבלים, ברזלים, חצובות גלישה, אלונקות ייעודיות וכו'), עגלת מים (סירה, חליפות צלילה, אפודי ציפה, קסדות, חבלי ציפה ועוד) ועגלת חפ"ק (אוהל חפק, שולחנות, כסאות, מערכות קשר ותאורה ועוד).

 

מה קורה כשמקבלים קריאה?

 

לרוב מי שמקבל את הטלפון הראשון יהיה מוקד 100 של המשטרה ושם תיערך הערכת המצב הראשונית ויחליטו אם להעביר את הקריאה לטיפול יחידת החילוץ. את הקריאה מקבל מפקד יחידת החילוץ ,לרוב הקריאה תהיה מאוד כללית וללא מספיק נתונים  ולכן מפקד היחידה יפעיל קודם כל את צוות האיתור/תשאול.

 

בשלב זה צוות האיתור/תשאול עושה את העבודה הראשונית-דליית פרטים רבים ככל שניתן. לאחר מכן תיעשה הערכת מצב ויתקבלו החלטות האם להתחיל לפעול, איזה צוות להקפיץ, האם להפעיל כוח מצומצם או מורחב, האם להעמיד צוות 669 בכוננות והאם יש צורך השילוב כוחות נוספים (כלבנים, רט"ג, חבלה-בארוע בתוך שדה מוקשים או סמוך אליו) וכו'.

 

בשלב זה מקפיצים לפי הצורך. ההקפצה היא הקפצה שקטה באמצעות SMS לאנשים הרלוונטיים וכן הודעת עדכון לכלל היחידה על אירוע שמתרחש על מנת שיהיו מוכנים להצטרף במקרה הצורך.

 

 

 

 

יחידות החילוץ בישראל

בישראל פועלות יחידות האיתור והחילוץ, הפרוסות על פני כל הארץ. ביחידות החילוץ פועלים  כ- 830 מחלצים בהתנדבות מלאה. היחידות עובדות תחת משטרת ישראל ומופעלות ע"י גורמים שונים כמו מד"א, חדר מצב של משרד החינוך, צבא, משטרה רשות שמורות הטבע ומטיילים באשר הם.

מטרת היחידות הללו היא לתת מענה מוסדר לאירועים של איתור, חיפוש, והצלת חיים, כמו: פינוי מטיילים שנדרש עבורם סיוע, איתור נעדרים, פעילות הדורשת עבודת טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח) וכדומה.

במהלך 2016 ביצעו יחידות אלה 714 חילוצים, במהלכם חולצו 3,052 מטיילים שנקלעו לבעיות בשטח.

 

 

רוב היחידות מאוגדות במסגרת חלצ – עמותת יחידות האיתור והחילוץ הישראליות, הפועלת לגייס עבורם משאבים נוספים על אלה, המסופקים על ידי המשטרה, תומכת בפעילותם, ושואפת להעמיד לטובתם את האמצעים, הציוד והטכנולוגיה המתקדמת ביותר שנדרשת לביצוע משימותיהם.

התמחות היחידות: יחידות החילוץ מוכשרות לעסוק בתחומים הבאים:

1. איתור בשטחים פתוחים
2. חילוץ ממצוקים בטיפוס וגלישה
3. מתן טיפול רפואי ראשוני
4. חילוץ ממים זורמים
5. חילוץ מגופי מים גדולים
6. חילוץ מהריסות

יחידות החילוץ מבצעות הכשרה המקצועית האינטנסיבית, ריענון ושימור הכשירות, שהם מרכיבים מרכזיים ואולטימטיביים לפעילותם המבצעית ולמתן הסמכה פורמלית לביצועה.

ליחידות החילוץ המתנדבות אין תחליף ברמה הלאומית, ונטל היעדרן עלול ליפול על משטרת ישראל, צה"ל ומערכות אחרות במחיר כלכלי כבד. פעילותם מתבצעת מטבעה בסיכון גבוה מתמיד.

 

פירוט יחידות החילוץ, בחלוקה גאוגרפית, מדרום לצפון,

1. אילת
2. הר נגב
3. ערבה
4. ערד
5. עין גדי
6. עציון יהודה
7. מגילות
8. שומרון
9. עמק יזרעאל
10. צוללים צפון
11. גליל כרמל
12. צוללים דרום
13. מבואות חרמון
14. גולן (אינה מאוגדת במסגרת עמותת יחידות החילוץ

 

עמותת יחידות האיתור והחילוץ השיראליות

היחידות מאוגדות כעמותה רשומה: 'עמותת יחידות האיתור והחילוץ הישראליות',  יו"ר העמותה הוא ניצב בדימוס אורי בר לב, המנכ"ל העמותה הוא זאב סופר.

העמותה פועלת במטרה להוות ארגון גג לכלל יחידות החילוץ ושואפת להעמיד את האמצעים, הציוד והטכנולוגיה המתקדמים ביותר הנדרשים לביצוע המשימות המורכבות של יחידות החילוץ. פיתוחים טכנולוגיים רבים כמו מערכות קשר מתוחכמות רחפנים ועוד הם כלי עזר להבנת הזירה ולאיתור מחולצים ועשויים להקל מאוד על המחלצים בעתיד.

 

הזנקת יחידות החילוץ

היחידות ממוקמות באזורים בהם תנועה רבה של מטיילים, ופועלות לאיתור, לחילוץ להגשת טיפול רפואי ולפינוי אזרחים, חיילים ותיירים, הנמצאים בפעילות בשטחים הפתוחים, המאבדים את דרכם, נקלעים לסכנות או נפגעים באסונות ו/או בפגעי טבע.

היחידות מצויות בכוננות אזעקה 24/7  365 ימים בשנה כולל יום כיפור. הזנקת הכוח נעשית באמצעות מכשירי זימון ובאמצעי קשר משטרתיים וצה"ליים.

הפעלת היחידות נעשית בעקבות פניות מטיילים ואזרחים היוצרים קשר עם תחנות המשטרה (100), מד"א, איחוד הצלה, חדר מצב משרד החינוך, רשות שמורות הטבע והגנים, צה"ל, בתי ספר שדה, קשר ישיר ועוד.

 

יחידות החילוץ בנויות על טהרת ההתנדבות

יחידות החילוץ תחת משטרת ישראל בנויות ופועלות על טהרת ההתנדבות. בשונה מיתר יחידות ההתנדבות, הפועלות במסגרת המשטרה, הן אינן יחידות סיוע מן השורה כמו סיור, תנועה וכו' המצטרפות לתשתית משטרתית קיימת, אלא פועלות באופן עצמאי, בהיררכיה אירגונית המושטת על מתנדבי היחידה בלבד.

חברי היחידות הינם עצמאים שכירים וחקלאים, המוזעקים אד-הוק לאירוע בימי חול, בשבתות, בימי חג, ומועד, בלא ל"התחשב" בנזק הכלכלי והאישי המצטבר של המתנדבים.

 

 

תוכלו, אם תרצו, גם לגעת בשמים. מחשבתכם המקורית והנועזת, הכנת הכוח, התכנון והביצוע המושלם, הם 'ליבת הכור' היוצרת את העתיד ובוראת את המציאות שלפנינו" (מדברי מייסד העמותה, משה רובין)

העמותה פועלת במטרה להוות ארגון גג לגופי החירום ההתנדבותיים בישראל. היא שעוטפת את המתנדבים ומטפחת אותם, מגייסת משאבים נוספים על אלה המסופקים על ידי משטרת ישראל. העמותה מוכרת על ידי הביטוח הלאומי כגוף משלח, המפעיל מתנדבים בארץ ובחו"ל.

ייעוד ומטרות

העמותה מסייעת ליחידות החילוץ והצוללנים, לפעול להצלת חיים, בארץ ובחו"ל.

היא תעשה זאת באמצעות קיום מסגרת ארגונית תומכת, מקצועית וייצוגית ליחידות החילוץ והצוללנים, על ידי:

• השלמת מימון היחידות.
• ניהול משאבים בין יחידות.
• ייצוג היחידות כלפי גורמים שונים.
• פיתוח מיומנות מקצועית.
• ריכוז הכנה מבצעית ואימון היחידות לאסון רב נפגעים, בדגש על חילוץ מהריסות.
• ארגון וניהול צוות למבצעים בחו"ל.

העמותה אינה מתערבת בניהול יחידות החילוץ (תחום אוטונומי של מפקדי היחידות) ולא בניהול הפעילות המבצעית בשטח (תחום שנמסר, מאז 2004, למשטרת ישראל.

 מיסוד וצמיחה

• חלצ – עמותה יחידות האיתור והחילוץ ישראליות (ISAR), בשמה המקורי 'היחידה הישראלית להחשת פעולות חילוץ והצלה (.F.I.R.S.T) נוסדה ב- 1986 מייסדי היחידה היו בני הזוג, אל"י (Elly) ומשה רובין.
• כאשר הוקמה העמותה, היא איגדה שתי יחידות חילוץ והצלה: גולן ועין גדי.
• עם הזמן הצליחה העמותה לגייס כספים לפעילותה, ולאט לאט הצטרפו אליה יחידות נוספות: אילת אילות, ערד, הר נגב, גליל-כרמל, ערבה תיכונה, גוש עציון (לימים, עציון יהודה), צוללנים צפון, יזרעאל, מגילות ושומרון.

2004: הצטרפות למשטרת ישראל

• בשנת 2004 יזם ודחף יו"ר העמותה דאז, אפרים לאור, לגיבוש הצעת מחליטים של ממשלת ישראל, להעביר את האחריות להפעלת היחידות למשטרת ישראל, לצורך הפעלת היחידות המתנדבות באמצעות מחוזות המשטרה, כאשר המשטרה התחייבה מצידה לרכישת אמצעים, ולביצוע אימונים והכשרות.
• כיוון ש"אין ארוחות חינם", לתהליך חשוב זה היו גם מחירים: הלכה ונחלשה יכולת היחידות והעמותה לתת מענה להתרחשויות רעידת אדמה. המשטרה מצידה לא רואה בכך נושא שבטיפולה, ואינה מקצה לכך משאבים.
• גם משלחות הסיוע לחו"ל – שמורכבות ממתנדבי היחידות – אינן מצויות בתחום עיסוקה של משטרת ישראל.

[להרחבה על משלחות הסיוע הבינלאומי, לחצו כאן]